חרבות הגלשן שלכם הן מרכיב חיוני לגלישה על הגלים. החרבות גורמות לגלשן ללכת ישר ולא להחליק על הצד, ומאפשרים לך הגולש לעשות חיתוכים על הגל. על פניו, כל הנושא נראה פשוט אך במציאות המדע שסובב את החרבות שאנחנו שמים על הגלשנים הוא מסובך מאד. אל תתנו לזה להרחיק אתכם. בהמשך הכתבה יינתנו לכם הכלים להבין כיצד החרבות עובדות וכיצד להגיע לקונסטרוקציה הנכונה מבחינתכם. חרבות גלשני הגלים עברו כמה שינויים מהותיים בסגנון ובהתקדמות טכנולוגית לאורך כל היסטוריית גלישת הגלים. עד שנות ה90 עיצוב החרב היה בטל בשישים, לרוב. היום, לעומת זאת, המדע שסובב את בניית החרבות מציף את השוק ברעיונות ומוצרים חדשים כמעט כל יום.

לגולשים הראשונים לא היה את היתרון בקיום חרבות בחלק האחורי, התחתון של הגלשן. הם שלטו בגלשן על ידי גרירת רגל אחת במים בכדי לאלץ אותו להסתובב ולתפוס קו כלשהו על הגל!
ב-1935 טום בלייק, הגולש האגדי והממציא הגלשן החלול והמארז נוגד המים של המצלמה, הכיר לעולם את החרב הראשונה (nub keel fin) את הרעיון הוא הביא מתחום הימאות, הוא לקח את חלק מבטן של סירה נטושה התאים וחיבר אותו לגלשן וכך לראשונה תפס פינה ללא שימוש ברגליים. החרב הראשונה שלו הייתה קטנה ורחבה 30 ס"מ אורך ו-12 ס"מ גובה. לאחר כ-10 שנים הגלשנים החלו להיות קלים יותר ואפקט החרב תרם עוד יותר ליכולת התמרון של הגלשן.

ההיסטוריה

האבולוציה הראשונה 

האבולוציה הראשונה הייתה איטית מאד. החרב של טום בלייק שונתה על ידי בוב סימונס בשנות
ה-40 לדגם שדומה מאד למה שמשתמשים בו היום. סימונס היה חלוץ הרעיון של שימוש בכמה חרבות כאשר המציא את הTwin Fin, גלשן עם שתי חרבות.

ג'ורג' גרינואף הוא זה שהחל לייצר חרבות דקות יותר עם יותר גמישות, בהשראת זנב דג הטונה הכחולה. תחילה, הוא השתמש בחרב החדשה על גלשני הברך שלו. לאור ההצלחה של החרב במים, העיצוב של החרב החדשה סלל את דרכו גם לגלשני העמידה כשבוב מקטוויש התאים את העיצוב לגלשנים קלים וקטנים יותר.

SINGLE FIN

האבולוציה השנייה

בשנות ה-70 סטיב ליס השתמש בחרב של בוב סימונס במערך ה-Twin Fin על גלשני הפיש (Fish) החדשניים שלו. תחילה הפישים של סימונס היו מיועדים להיות גלשני ברך עם שתי הארכות בזנב הגלשן בכדי שהגולש יוכל להניח עליהם את הסנפירים כדי להמעיט את החיכוך שלהם עם המים, בעוד שהם שומרים על יכולת התמרון של הפין-טייל (Pin Tail). הפיש הראשון זכה מעט לאחר מכן לפופולאריות נרחבת בעולם הגלישה.

גולשים עדיין גלשו על גלשנים עם חרב אחת מרכזית בלבד, עד תחילת שנות ה-70, אבל זה היה עתיד להשתנות בקרוב מאד. מארק ריצ'ארדס (האוסטרלי), שהוא עד היום אחד השייפרים המוערכים בעולם, לקח את דגם הפיש הקליפורני של ליס ושינה אותו במעט. באותה העת הוא החל להתחרות על הגלשן שהוא התאים לעצמו, תוך כדי שהוא מדהים את הגולשים והקהל על ידי חיתוכים חדים על הגל שעוד לא נראו עד אז בתחרויות. בעקבות  כך ריצ'ארדס הצליח לזכות בתואר אלוף העולם 4 פעמים ברציפות בין השנים 1979-1982 עם מערך הTwin Fin שלו, כשהוא משנה לעד את סגנון הגלישה שהיה קיים עד אז.


TWIN FIN

האבולוציה השלישית 

בשנות ה-80 השימוש בחרבות גלשני הגלים עמד לעבור שינוי קיצוני. בסוף שנות ה8-0, הגולש האוסטרלי הצעיר סיימון אנדרסון החל להתפרסם בזכות היכולת שלו בגלישה על הגלים הגבוהים של החוף הצפוני של אווהו, הוואי. למרות זאת הפריעה לו העובדה שהוא לא הצליח להשתלט על גלשן הTwin Fin של ריצ'ארדס בגלים הגבוהים. יום אחד הוא הבחין במישהו עם גלשן Twin Fin עם בליטה קטנה באמצע. הוא שינה קצת את הרעיון והתאים אותו לעצמו, כשהוא יוצר מערך של שלוש חרבות באותו גודל, כשהוא מכנה את המערך הThruster, וזהו מערך החרבות שנמצא בשימוש עד היום. מערך הThruster אפשר לגולשים לבצע בצורה רדיקלית יותר עם המון ספריי, כפי שלא ניתן היה לעשות בעבר. והגלישה גדלה בצורה מונומנטאלית מאז הגיית הרעיון.  

סיימון אנדרסון ממציא הטרסטר

ישנם סוגים רבים של חרבות גלשני גלים מהסוגים המוברגים הנשלפים לסוגים המקובעים לגלשן בעזרת הפוליאסטר והבדים.

ברמה הבסיסית ביותר ישנן שתי אופציות עיקריות לחרבות: המקובעות והנשלפות. מעבר לכך, בכל קטגוריה ישנן אופציות שצריך לקחת בחשבון.

למתחילים

אם אתם רק בתחילת דרככם בגלישת הגלים אתם לא אמורים לחוש בהבדלים הקטנים הנובעים מהשימוש בחרבות שונות. אם יש לכם מערך של חרבות נשלפות אז יהיה לכם קל יותר, מן הסתם, להתנסות בסוגים שונים של חרבות. 

כשאתם בתחילת הדרך, קרוב לוודאי שתתקשו לייצר מהירות הנחוצה בכדי להרגיש את תגובת החרבות להתנגדות המים. כמו כן, עדיין אין לכם את השליטה על החיתוכים שלכם. אל דאגה, ברגע שתהיו טובים מספיק יהיה לכם חיים שלמים לנסות את סוגי החרבות השונים. 

בהתחלה ברגע שאתם מצליחים לתפוס פינה ולרוץ על הגל, ניסוי ראשון מומלץ הוא להוריד את החרב האמצעית מתוך מערך שלוש החרבות בגלשן. או שתנסו גלשנים של חברים עם מערכים של ארבע חרבות, שתי חרבות (Twin Fin) או חרב אחת (בדרך כלל בלונגבורדים ובגלשנים ישנים).

הורדת החרב האמצעית תאפשר לכם לסובב את הגלשן ביתר קלות כאשר הוא עדיין ימשיך להחזיק לכם את הפינה וזה מומלץ בעיקר כשיש גלים קטנים וחלשים שכן, אז חסרה המהירות וגלשן עם שלוש חרבות לא אוהב להסתובב ללא מהירות. שהגלשן עם שתי חרבות יותר קל להטות אותו מצד לצד וכך ליצור את התנועה הדרושה לסיבוב.

סוגי חרבות

חרבות מקובעות

את החרבות המקובעות מקבעים בעזרת שכבת בדים ופוליאסטר (כמו זו שמצפה את הגלשן) ואינן ניתנות להפרדה מהגלשן. החרבות הקבועות שנחשבות כמעט להיסטוריה, הופכות ליותר ויותר נדירות כמערכות שליפת החרבות משתלטות אט אט על שוק ייצור הגלשנים. בעת הזו, החרבות המקובעות נראות לרוב על גלשני רטרו עם מערך של שתי חרבות.

יתרונות:

חוזק- מכיוון שהן מקובעות לגלשן לאורך כל הבסיס שלהן זה יוצר חוזק מבני גדול יותר, אם המקבע יודע מה הוא עושה. 

ביצועים יותר טובים- אופן החיבור לגלשן של חרב מקובעת שונה לחלוטין מהחיבור של חרב נשלפת, אופן הגמישות והתגובה של החרב ללחצים יהיה תמיד שונה במעט. את השינוי ניתן להרגיש רק בתור גולש מתקדם. ניתן להיווכח כי רוב הגולשים המקצוענים בעולם גולשים עם חרבות מקובעות.

רוב יצרני הגלשנים בעולם משתמשים הן בחרבות נשלפות והן בחרבות קבועות בגלשנים שהם מוכרים (לרוב נשלפות) אבל רובם מאמינים שהחרבות הקבועות נותנות ביצועים טובים יותר מאלו הנשלפות.

חסרונות:

תיקון חרב מקובעת שנשברה- תהליך השחזור של החרב הוא תהליך בעייתי מאד, אתם תצטרכו ללכת לשייפר הקרוב אליכם בכדי שזה ירכיב את החרב מחדש, או ישים לכם חרב חדשה לגמרי אם הקודמת נהרסה או נאבדה. 

חוסר יכולת להתנסות בחרבות שונות על אותו הגלשן- החרבות המקובעות לא מיועדות להורדה והן שם לעד. לרוב, גם כך רוב הגולשים לא מחליפים חרבות אלא נשארים נאמנים לסוג אחד של חרבות.

החרבות הקבועות יקרות יחסית וקשה לעשותן בצורה הנכונה- החרבות הנשלפות עשו את חייהם של השייפרים קלים הרבה יותר, האחרונים חושבים, לרוב, שקיבוע החרבות הקבועות הוא התהליך הקשה ביותר בייצור הגלשן.
חוסר היכולת לנתקם מהגלשן- דבר זה פוגע בייחוד בנוסעים. היכולת להוריד את החרבות מהגלשן יוצרת חסכון אדיר של מקום בתיק הגלשנים.

אם אתם רוצים חרבות מקובעות וודאו שהשייפר שלכם יודע לעשותן טוב!

חרבות מקובעות

חרבות נשלפות

חרבות נשלפות הן הבחירה הפופולארית של היום. הם קיימות כבר מאז 1954, אך הן לא היו ניתנות להחלפה ולא היו דגמים שונים זמינים בחנות המקומית. מערכי חרבות נשלפות נותנות את האפשרות להחליף את תבנית החרבות שבהן משתמשים, דבר שסלל דרך חדשה להתאים את הגלשן לגלים שונים ולשפר את יכולת הגלישה במים.

טום מורי היה שמות מפתח בהחדרת מערכות החרבות הנשלפות עם סוגי חרבות שונות כבר בשנות ה60. 

בתחילת שנות ה-90 החלו לצוץ יצרנים חדשים של מערכות חרבות נשלפות במקביל לפופולאריות הנמשכת של מערך ה Thruster(מערך שלוש חרבות).FCS, Future, Red X, O’Fish’l  ו Lok Box היו בין מובילי התעשייה בתחילת דרכה וגם היום למרות שבמשך השנים נוספות כמה יצרנים טובים נוספים.

יתרונות:

הפופולאריות הנרחבת של החרבות הנשלפות הפכה לגדולה כל כך בעיקר בגלל יכולת השימוש הנוחה, במיוחד ליצרני הגלשנים וחנויות הגלישה. הסכנה בלשבור חרב מקובעת ולהרוס גלשן לא מהווה בעיה לאור הפתרון החדש. יצרנים ומשווקים יכלו לשנע יותר גלשנים באותו מחיר עם פחות סיכון. FCS למשל הדגישו את תמהיל השיווק שלהם בתועלת שהמוצר שלהם מביא בנסיעות לחו"ל מבחינת האריזה והשינוע, וכמובן היותו של סלייטר החזית היצוגית שלהם מבחינה שיווקית תרמה אך היא. חרבות הבית של קלי סלייטר,העשויות מפלסטיק בצבע כחול לבן, הפכו לסמל של FCS והחדשנות שהן בחרו להחדיר לשוק.

היכולת לעצב דגמים מדויקים בעזרת תוכנות מחשב גם הוא נתן דחיפה ענקית למערכות החרבות הנשלפות. חרבות מקובעות מעוצבות בזמן השיוף לאחר קיבועם, ולכן לעולם לא יהיו זהות לחלוטין. לפני כמה שנים FCS חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מכון מחקר הידרודינמי בטזמניה, שבין השאר עובדות איתו חברות תעופה ופורמולה 1.בתחום החומרים לבניית חרבות נעשתה התקדמות נוספת בשנים האחרונות. חרבות קלות יותר וכגמישויות שונות הנובעות משילוב של חומרים חדשים, הינן בנמצא כעת.

חסרונות: 

למרבה הצער, עדיין אין מערכת אוניברסאלית אחת של חרבות נשלפות. על הגולש למצוא חרבות שמתאימות לסוג המערכת המורכבת בגלשן שלו. למשל, לא ניתן להשתמש בחרבות של FCS במערכת של Future.

אחת הבעיות הנפוצות עם מערכות של חרבות נשלפות היא הסכנה שהחרב תיפול או תישבר מהבסיס שלה. חרבות FCS הן האשמות העיקריות, בהן החיבור לבסיס הוא חלש יחסית למערכות אחרות כדוגמת Future. למרות זאת עולה הטענה שעדיין עדיף לאבד חרב בשווי 50-100שח על לשבור חרב מקובעת.

רוב מערכות החרבות הנשלפות, למעט יצרניות כגון O’Fish’l, משתמשות בברגים ממתכת בכדי לקבע את החרבות. המתכת הזו חשופה לבלאי, חלודה, שחיקה והחלפתם בעייתית. ניתן להאריך את חיי הבורג על ידי שטיפה במים מתוקים אחרי כל סשיין. 
על כל פנים, די בטוח לומר שב-15 השנים האחרונות ישנה הרבה יותר חדשנות והתקדמות בתחום החרבות מאשר בתחום ייצור הגלשנים עצמם.

חרבות נשלפות

לכל חברה יש את העיצובים שלה ואת סגסוגות החומרים שבה היא משתמשת. בכדי שנוכל להסביר ביתר קלות את היתרונות והחסרונות של כל חרב או חומר, נפתח בהקדמה בה נפרט את האלמנטים העיקריים שמרכיבים את פונקציות החרב:

בסיס (ב)- אורך החרב במקום שבו היא פוגשת את הגלשן. הבסיס משפיע בעיקרו על יכולת ההתנגדות (מכאן גם ההאצה) של החרב לכוחות המים הפועלים נגדה. בכלליות ככל שיש יותר בסיס, כך יש לחרב יותר שטח פנים לדחוף כנגד המים ומכאן יכולת ההאצה המשופרת. ככל שהבסיס קטן יותר כך זווית הסיבוב (=בקטבק) של הגלשן תהיה חדה יותר.

עומק (ע)- העומק שאליו החרב מסוגלת להגיע במים כאשר הגלשן שוכב על פני המים. חלק זה משפיע על יכולת החרב להחזיק ולשלוט בזמן הביצוע. ככל שהעומק קטן יותר כך הגלשן יחליק יותר לצדדים בזמן ביצוע (טייל סלייד). ככל העומק גדול יותר, כך תהיה יותר אחיזה בגל, במיוחד כשמדובר בחרב האמצעית במערך של 3 חרבות.

שטח פנים (ש)- שטח הפנים של החרב כאשר הוא מחושב במילימטר רבוע. גולש גדול מימדים צריך חרב בעלת שטח פנים גדול יותר כדי לספק מספיק אחיזה. פחות שטח פנים בדרך כלל משחרר את הגלשן ומקל על התמרון שלו. כאן צריך למצוא את האיזון בין יכולת האחיזה בגל ליכולת הסיבוב של הגלשן במידה המתאימה לסגנון הייחודי של כל גולש כזה או אחר.

זווית עיקול (ז)- הזווית המחושבת בין קו ישר המאונך לאמצע בסיס החרב, לבין קו אחר היוצא מאותה נקודה לנקודה הכי עמוקה בחרב. בכלליות מדובר בכמה החרבת נמשכת אחורה בעיקול שלה. ככל שיש יותר עיקול כך יכולת הסיבוב של הגלשן יהיה כהה יותר. ככל שיש פחות עיקול יכולת הסיבוב של הגלשן תהיה חדה יותר.

כיפוף- מרחק הכיפוף של קצה החרב מהנקודה שבה עמדה כשהיא ישרה. חרבות עם יכולת כיפוף מוגבלת יחסית יגיבו יותר מהר לתנועות הגולש והפקת המהירות מהן תהיה טובה יותר גם כן. חרבות עם יכולת כיפוף הן יותר סלחניות לתנועות הגולש ויותר קלות לשימוש. מבחינה אידיאלית יש למצוא את האיזון  בין בסיס קשיח להאצה וקצה בעל יכולת כיפוף ליותר שחרור.

קימור- עיצוב החלק ההידרו דינמי של צד החרב מהחלק הקדמי העבה יותר אל החלק האחורי הדק יותר. הקימור משפיע על יכולת העילוי של הגלשן (הכוח הנובע מהכיוון שהחרב פונה אליו) ותכונות ההתנגדות שיש לחרב במים. ברוב החרבות בשוק יש קימור חיצוני (שטח הפנים שפונה לרייל) בעוד בחרבות בודדות ישנו גם קימור פנימי (שטח הפנים הפונה לרייל) במקום שטח פנים שטוח. חרבות אמצעיות היו תמיד מקומרות משתי הצדדים בעוד שהחרבות הצדדיות היו מקומרות רק בצד החיצוני ושטוחות בצד הפנימי. כיום, בחלק מהחרבות הצדדיות גם הצד הפנימי מקומר.

זווית החרטום- הזווית שאליו פונה החרב הצדדית ביחס לשדרית של הגלשן.

שיפוע- המרחק בין קן אנכי היוצא מבסיס הגלשן לשטח הפנים של החרב בנקודה הכי רחוקה ממנו (קצה החרב).

חרבות Future

החיבור לגלשן– החיבור לגלשן בחרבות הFuture הוא מסילה אורכה שאליה מכניסים את הגלשן עם בורג נעילה מקדימה. מדובר בבסיס כבד יחסית לפלאגים של FCS אבל מצד שני גולשים מדברים על יותר דימיון לחרבות המקובעות בגלל הבסיס שהולך לאורך כל החרב.

חרבות השרף– מהירות ורכות, עם אחיזה טובה ודחף בסיבובים וביציאה מהמקום. חרבות השרף הן החרבות המומלצות לגלים חלשים או קטנים יותר. החרבות עשויות מתבנית שרף רגיל עם שלד פיברגלאס בתוכו. חומר קל מאד שהוא אפילו בעל ציפה במים.

חרבות הכוורת– חרב קלה מאד עם כוורת מקצף קשיח בעלת הרגשה מאד דומה לחרב מקובעת. מעוצבת לשם יכולת כיפוף בינונית.

חרבות הפיברגלאס– Future מציעים את חרבות הפיברגלאס החדשות עם טכנולוגיית הקימור החדשה. במשך השנים FCS יצאו ראשונים לשוק וFuture יצאו ראשונים עם העיצוב של הקימור הפנימי בחרב. החרב רכה יחסית עם הרגשת כיפוף טבעית (בדומה לחרבות המקובעות).

חרבות ה- Black Stick– הרכב החומרים הכי מתקדם של Future המשלב כמה טכניקות ייצור בכדי להגיע לשלד בעל כיפוף מיוחד במינו. השילוב בין טכנולוגיית הכוורת לטכנולוגיית הקרבון נותנת את האפשרות לאגור כוח קינטי שמתפרץ מהחרב לתוך סיבובים חדים עם המון דחף. חומר קל וחזק שדוחף את שיא הטכנולוגיה בעשיית חרבות למקומות חדשים.    

F3- תבנית שעוצבה במיוחד לגולשים בעלי משקל נמוך יותר פחות שטח בקצה בשביל גלישה מהירה ומשוחררת, מתאימה במיוחד לגלים חלולים. מידות: ב 108ממ, ע 109ממ, ש 8761ממר. ניתן להשיג מפיברגלאס ושרף. עיצוב G McNabb.

Vector 2 FR2– בשביל גולשים קטני מידה (נוער לרוב) לגלישה עם המרבה מהירות וכוח בגלים חלולים. לגולשים במידה בינונית מתאימה לגלים חלשים יחסית. חרב עם קימור פנימי המאפיין את חרבות Vector 2. ניתן להשיג משרף בלבד. עיצוב על ידי Rusty. מידות: ב 110, ע 103ממ, ש 8774מר.

FAM1- העיצוב הפופולארי של אל מאריק. מתאימה במיוחד לגולש הקל משקל עם סגנון מהיר ומשוחרר בגלישה בגלים חלולים וחזקים. ניתן להשיג מפיברגלאס, כוורת ושרף. מידות: ב 116ממ, ע 114ממ, ש 9574ממר.

Vector 2 FAM1- העיצוב הפופולארי של אל מריק בתוספת הקימור הפנימי של הVector 2. חרב המייצרת המון מהירות עם יכולת שחרור בביצועים בחלק העליון של הגל. מתאימה במיוחד לגלים חלולים וגלים חזקים לשחיטה עם אפשרות לביצועים. ניתן להשיג משרף וBlack Stick. מידות: ב 116ממ, ע 114ממ, ש 9574ממר.

F4– חרב שעוצבה על ידי D. Haut. חרב שמתאימה לכל סוגי הגלים ועובדת בכל התנאים אבל במיוחד בגלים חזקים וחלולים, חרב הAll Round Surf של Future. מושלמת לגולשים קטני מידה וקצת ומשוחררת יותר לגולשים כבדים יותר. ניתן להשיג מפיברגלאס, כוורת ושרף. מידות: ב 111ממ, ע 107ממ, ש 9174ממר.

Vector F4– הדור הבא של הF4. חרב הVector בעיצוב הF-4 עם הקימור הפנימי שחרב הVector הביאה לשוק. שוב חרב שמתאימה לכל סוגי הגלים כאשר בעיצוב הזה היא מתאימה במיוחד לגלים חלשים יותר בניגוד ל F4. ניתן להשיג משרף בלבד. מידות: ב 111ממ, ע 107ממ, ש 9174ממר.

Vector 2 F4- הגלגול השלישי של ה F4 עם עיצוב חדש מבחינת הקימור הפנימי של החרב. פשוט שיפור של ה Vector F4 במהירות והאחיזה. מתאימה במיוחד לגלישה בפוקט. ניתן להשיג משרף וBlack Stick מידות: ב 111ממ, ע 107ממ, ש 9174ממר.

CLAY MARZO- החרב הכי חדשה של Future. עוצבה בידי אחד מגולשי הפריסטייל הכי טובים שיש כיום, Clay Marzo האוסטרלי. חרב שעוצבה בהשראת הגלישה הרדיקלית ומתפוצצת של  Clay עם המון שחרור בביצועים. חרב העשויה מפיברגלאס בשילוב כוורת הקצף הקשיח המתאימה לכל סוגי הגלים והתנאים. אין מידות בנמצא.

חרבות FCS

החיבור לגלשן– FCS יצרו לאורך השנים את הפלאגים היחידים שלהם כאשר יש צורך בשניים לכל חרב, אחת לכל שן בסיס. את הפלאגים האלו FCS שכללו לאורך השנים והצליחו להגיע לתוצאות מצויינות עם הזמן מבחינת עיצוב הבסיס והרכב החומר שלו. כיום FCS השיקו בסיס חדש בצורת המספר 8 שבו בני הפלאשים מחוברים היציקה אחת לתוספת של חוזק בעוד המשקל עצמו נשמר. 

חרבות הפלסטיק– חרבות העשויות מתרכובת פלסטיק עם אחוז גבוה של פיברגלאס למען החוזק, הקשיחות, ואורך החיים של החרב. החומר הראשוני איתו יצאו FCS בשנות ה90. החומר הזה עבר שתי גלגולים הראשון החל בסוף שנות ה90- Composite, השני החל לפני ארבע שנים- Glass Flex. חרבות מהדור הישן הן חרבות בעלות צבע מלא בעוד שהחרבות מהדור החדש הן בצבע שקוף יחסית בגוון בז'.

M- באות גם כן במידות הG המוכרות 3,5,7. סדרת הM החדשה באה להחליף את סדרת הG עם חומרים יותר טובים (Glass Flex) במטרה להגיע לתחושה כמה שיותר קרובה לחרבות המקובעות עם יתרונות הטכנולוגיה העכשווית כמו הקימור הפנימי. מידות M-3: ב 109ממ, ע 112ממ, ש 9172ממר, ז 31.

K2.1- חרב שהפכה להיות מוצר הדגל של FCS. החרב הפופולארית ביותר בעולם, חרב שמייצרים מComposite ו Glass Flex. את החרב מהחומר הישן עיצבו בצבעי כחול לבן עם עיגול באמצע החרב, בחומר החדש, כאמור, החרב היא עם אותו עיגול רק בצבעים הפוכים ורקע בגוון בז'. חרב אידיאלית לגלישה רדיקלית בפוקט. חרב מעולה לגלישה בגלים עם תחתית חול וצינורות. מידות: חרבות צדדיות- ב 110ממ, ע 115ממ, ש 9824, ז 32, חרב אמצע-ע 109ממ, ע 112ממ, ש 9172ממר, ז 31.

K3- חרב העשויה מGlass Flex, החרב החדשה של קלי סלייטר (צבעי שחור ובז'). "חרב ה K-3 מיועדת במיוחד לגלישה לאורך הגל וחיתוכים ארוכים על הגל. את החרב הזאת עיצבתי במיוחד לימים הגבוהים בRincon, במקום ה K2.1 שמתאימות יותר לגלים עם תחתית חול וצינורות, ואני עדיין משתמש בהן לשם כך. אפשר לומר ששתי הסטים האלו נותנים לך את היכולת לגלוש בכל תנאים שיש לים להציע". טוען סלייטר. מידות: ב 113ממ, ע 117ממ, ש 9172ממר, ז 31.

TC WHITE LINE- חרב Composite, החרב השנייה מבית FCS בהשראת עיצובו של טום קרול האגדי, בצבע אדום עם קו לבן. החרב מתאימה לגלישה מרייל לרייל עם יכולת מעבר חלקה והרגשה של שחרור מצד אחד עם אחיזה מצד שני. בנויה מסגסוגת הפלסטיק המיושנת יחסית. מידות: ב 113ממ, ע 110ממ, 8889ממר, ז 34.3.

YU- חרב שמייצרים מComposite ו Glass Flex חרב יותר קטנה מהM-5 עם בסיס ארוך יותר ופחות שטח פנים בקצה. מושלמת לאלו שהM-5 מרגישה להם קצת גדולה. מידות: ב 106ממ, ע 113ממ, ש 8465ממר, ז 34.6.

חרבות פוליאסטר– Oldschool עשויות מאותם החומרים כמו חרבות הקבועות. בדים של פיברגלאס 4/6 ופוליאסטר. מוגמרים בעבודת יד.  

PG- גדלים 3,5,7.  חרב שמיוצרת כמו פעם עם גימור ידני על חרבות שעוצבו במדויק על ידי מחשבים ומכונות. מיוצרות בגדלים ובסגנון של סדרת הG. יכולות כיפוף שמתקרבות לחרב פוליאסטר מקובעת. מידות PG-3: ב 109ממ, ע 112ממ, ש 9172ממר, ז 31.

DHD 2- מתאים לגולשים במשקל בינוני ומטה או לגלשנים עם זנב צר יותר עם יכולות הכיפוף של הPG בכדי להשיג את המקסימום מהעיצוב הזה. מידות: ב 110ממ, ע 118ממ, ש 9590ממר, ז 34. 

M.R. TFX- חרבות מיוחדות לגלשני שתי חרבות בהשראתו של מארק ריצ'ארדס האגדי (חלק 1 של הכתבה), כל מילה מיותרת לחובבי הTwin Fin. מידות: ב 128ממ, ע 142ממ, ש 13580ממר, ז 33.

K3- החרב החדשה של קלי סלייטר (צבעי שחור לבן) המיועדת לגלישה לאורך הגל וסיבובים ארוכים. מידות: ב 113ממ, ע 117ממ, ש 9172ממר, ז 31.

חרבות כוורת– השילוב בין הכוורת, העשויה מקצף קשיח, לפוליאסטר המקיף אותה, נותן קלות לצד יכולת ביצוע מוגברת הנובעת מחוזק החרב הדומה לקרבון ויכולת הכיפוף שיש לה. שילוב החומרים בא להביא את היכולות של חרב פוליאסטר בתוספת המשקל הנמוך יותר של חרבות הכוורת. בחרבות הFCS משתמשים בפחות קצף מאשר בחרבות Future והן הקצפים עצמם שונים גם כן.

PC- גדלים 3,5,7. נחרבות האלו נותנות את היכולת לדחוף חזק במיוחד דרך הסיבובים וליצור מהירות על ידי כך. אחת האהובות על המקצוענים. מתאימות לגולשים שמשתמשים בהרבה כוח בגלישה. מידות PC-3: ב 109ממ, ע 112ממ, ש 9172ממר, ז 31.

TC RED LINE- חרב שעוצבה בהשראתו של טום קרול האגדי בצבע שחור עם קו אדום. מידות: ב 119ממ, ע 114ממ, ש 9984ממר, ז 32.2.

AM 2- חרבות במעוצבות על ידי אל מריק לטים שלו. מידות: ב 110ממ, ע 112ממ, ש 8852ממר, ז 35.1.

אפוקסי– חומר קל מאד עם חוזק שנותן את האחיזה הדרושה, החרבות הכי קלות בשוק כיום.

H2- מגיעות במידות small, medium, large. החרבות האלו הן החרבות הכי הידרו דינמיות שיש כיום לFCS להציע בעקבות שיתוף הפעולה במשך שנים עם המכון בטזמניה (בחלק 2 של הכתבה) ועם גולשים מקצוענים מהרמה הגבוהה ביותר. סוף סוף יש חרב שעושה את הכל, מסיבובים חדים בפוקט של הגל ועד לסיבובים גדולים על הפנים של הגל. התאוצה והאחיזה שהחרב הזאת יוצרת הן ראויים לשבח. יוצאי דופן ביכולת השחרור והתאוצה גם יחד, גם בביצועים וגם בגלישה על הרייל. מידות הH2-S: ב 102ממ, ע 112ממ, ש 8000ממר, ז 36.5. 

FG- מגיעות בגדלים ובעיצוב המוכרים מסדרת הG 3,5,7. חרב המתאימה במיוחד לגלישה חדה בפוקט בעלת קימור פנימי. בעוד שהקימור הפנימי נותן יותר האצה בזמן ביצועים הוא גם מאפשר לצמצם את שטח הסיבוב על הגל על ידי סיבובים חדים יותר מבלי לאבד מהירות ולתקוע את הרייל. חרב מאד קלה במשקלה עם יכולת כיפוף קלה יותר בקצה החרב מזו של חרב מפוליאסטר. מידות FG-3: ב 109ממ, ע 112ממ, ש 9172ממר, ז 31. 

כמובן שישנם עוד סוגים רבים של חרבות שמיוצרות על ידי FCS ו Future, אך לא נוכל להביא את כולם כאן.