תחשבו לרגע איך זה להיות על גל, נעים במהירות אדירה, עולים ויורדים את קיר המים שמולכם ומבצעים באותו זמן מגוון של תרגילים עוצרי נשימה. בשביל מיליוני אנשים בעולם זו דרך חיים. הם מחכים שהים יעלה, הגלים יתחילו להתנועע וכאשר זה קורה שום דבר לא חשוב להם חוץ מלקחת את הגלשן ולהתחיל לצייר על הגלים.
למרות שאנו יכולים לחשוב שספורט הגלישה הוא תוצר חדיש של המאה ה20 התשובה היא די מפתיעה, ספורט הגלישה הוא בן לפחות 2000 שנה. הגלישה הומצאה בהוואי כחלק בלתי נפרד מהתרבות והדת הפולינזית. בראשית דרכו הספורט היה נחלתם הבלעדית של האצולה הפולינזית בהוואי, מעין ספורט של עשירים כמו גולף כיום, ההפרדה נוצרה על מנת שהאצולה תהיה חזקה יותר פיזית (זהו ספורט מאד מחשל) ועל מנת להבדילם משאר האוכלוסיה באי. הגלשנים הראשונים היו בנויים מעץ, כאשר לכל מדרגה באצולה הייתה משתמשת בעץ אחר ובאורך אחר של גלשן. ביום של גלים כל האי היה על הגלים, פשוטי העם גם כן גלשו, אולם הם גלשו על גלשנים קטנים יותר העשויים מעץ זול מאד. הגלישה בהוואי הייתה בעלת אופי דתי, שכן זו הייתה דרכם של הפולינזים להתחבר עם כוחות הים בהם האמינו ולהם סגדו. ב1820 החלה נהירה מאסיבית של מיסיונרים להוואי, אלו ראו בגלישה שריד להתנהגות של עובדי אלילים ואסרו עליה, הדבר כמעט וגרם לחיסול הספורט כאשר מספר הגולשים יורד דרסטית מ 300,000 ל40,000 אולם מ1890 המיסיונרים הדירו רגליהם מהאי והענף חזר לפעולה בעזרתם של מלכי האזור ביניהם דויד קלקלאו ו "חבורת נערי החוף" שהייתה חבורה של צעירים ששמו להם למטרה להחזיר את הגולשים לים ומהר.
הכל טוב ויפה אולם איך הגיע הספורט לעולם המערבי? ובכן התשובה די פשוטה, הנרי הנטינגטון שבילה בהוואי זמן רב התאהב בספורט ובאחת מהפעמים שחזר לארה"ב ב1907, הוא הוזמן להופיע במיצג ראווה של גלישה בקליפורניה, המזמין היה גורג' פירת' אירי עם שורשים בהוואי. אחרי המופע הזה ההתלהבות מהספורט הייתה בשיאה כאשר קליפורניה התמלאה בגולשים מתחילים והפכה למרכז הגלישה העולמית (ונשארה כך גם כיום).
כמו כל ספורט אקסטרים אי אפשר לא להזכיר את השינויים והשיפורים בציוד, דבר זה דוחף באופן מהותי את כל ענפי ספורט האקסטרים לרמות חדשות. הפעם מביא הבשורה היה מהנדס מקליפורניה בשם בוב סימונס, אותו סימונס החל לגלוש על מנת לחזק את גופו לאחר תאונה שעבר, אולם הגלשן היה לו כבד לצדי, יחד עם החידושים בתחום החומרים שנוצרו עקב מלחמת העולם השנייה, הצליח סימונס לבנות גלשן הבנוי מקלקר עם ציפוי פיברגלס ובבת אחת יצר היסטריה אדירה לגלשנים החדשים.
הגלשנים החדשים היו מהירים יותר וקלים יותר וגרמו להתפתחות מואצת של הספורט, תרגילים שונים ומבנה הגלשן באופן כללי.
מאז ועד היום קרו הרבה דברים נפלאים לדרך החיים שנקראת גלישה, אירגון ה ASP שמטרתו לארגן תחרויות ולקדם את הספורט הוקם, הוליווד אימצה את הגולשים ועשתה עליהם סרטים, מוזיקת הגלישה הוצגה לראשונה בשנות ה60 העליזות על ידי ה"ביץ בויז" (שדרך אגב אף אחד מהם לא היה גולש), אופנת הגלישה התפתחה והשפיעה על כל העולם, למעשה הגלישה הפכה להיות אורך חיים שמיליונים האמינו בו ויותר מכך היא יצרה זן חדש של ספורטאים המודעים לאיכות הסביבה ומתנגדים לבנייה על החופים וזיהום הים ואף עשו הפגנות רבות והקימו ארגונים לשמירה על החופים.
אחרי שהסברנו לכם את מקורות הגלישה וקצת על תרומתה לאנושות אנחנו מוכנים לקפוץ למים בעצמנו. בניגוד לעבר, בו למדו רבים את הגלישה בכוחות עצמם וללא הכוונה מקצועית, היום קיימות דרכים קלות יותר, ביניהן קייטנות הגלישה המספקות את כל הכלים הנדרשים ללימוד גלישה. על מנת להתחיל אנחנו צריכים גלשן (חשוב לרכושו ממקום מקצועי ובהתאם לגובהכם) שעליו יש אסטרו-דק שהוא מעין משטח ספוג שעוזר לא להחליק, שעווה שאותה מורחים לפני הכניסה למים גם כן על מנת למנוע החלקה ו"ליש" שהיא רצועה הקשורה לגלשן ולרגל על מנת שלא שהגלשן לא ייאבד במים. אם אתם מתכוונים לגלוש בחורף חובה ללבוש חליפת גלישה ששומרת על חום הגוף. אה, עוד דבר קטן צריך, יום עם גלים נהדרים.
איך מתחילים ללמוד, ובכן התשובה לכך אינה פשוטה לכל אחד הדרך שלו, זה יכול להיות דרך חבר או אח, זה יכול להיות על ידי קורס בן חמישה ימים בקייטנת גלישה, כגון אלו שמארגן ארגון הגלישה (גוף שהוקם לקידום הגלישה בישראל) או לבד על ידי התבוננות וניסוי. לא משנה איך מתחילים העיקר לא להישבר למרות שקצת קשה בהתחלה ותמיד לשמור על כללי הבטיחות.
ואיפה גולשים? התשובה לכך היא די פשוטה, איפה שרוצים בתנאי שלא מפריעים לאנשים. אם זאת ישנם חופים שיותר טוב לגלוש בהם מכיוון שהמבנה שלהם מאפשר לגלים לעלות גבוה יותר ולהיות מסודרים יותר, כך אפשר לבצע מספר רב יותר של תרגילים על הגל הכוללים: עליות וירידות, ביצועים על שפת הגל, קפיצות שונות מהגל ולהינות. החופים המוכרים יותר לגלישה בישראל (ויש מאות של חופים) הם: נהריה: שבי ציון, חיפה: הקזינו, הבק דור, מכמורת, נתניה: סירונית, קונטיקי, הרצליה: המרינה, תל אביב: חוף הצוק, הילטון, בת ים, אשדוד: "השובר" וכאמור יש עוד…
חשוב לזכור, גלישה היא אומנות ודרך חיים ברגע שאתם נכנסים למים וגולשים כל מה שאתם רוצים זה לחזור חזרה לגל הבא, הטיולים שלכם אחרי שנכנסתם לספורט יכללו מקומות עם גלי ענק כגון הוואי, מקסיקו ואוסטרליה, אתם תתחזקו בצורה מדהימה ותקבלו גוון עור שחום והעיקר תעשו חיים משוגעים כי אין הרבה דברים שמשתווים לספורט הזה, ראו הוזהרתם.